משרד הבריאות החליט להגדיר את בתי החולים זיו בצפת וברזילי באשקלון כמרכזי-על לטיפול בטראומה. מרכזי העל לטיפול בטראומה יכולים לטפל בפצועים עם פציעות מסכנות חיים מבלי שיועברו למרכזים גדולים. בכך יצטרפו אל בתי החולים שיבא, איכילוב, בילינסון, רמב"ם, הדסה, שערי צדק וסורוקה.
עוד בעניין דומה
על ההחלטה שהתקבלה על רקע הצורך בהרחבת מעגל הטיפול הראשוני בקווי העימות, מדווחת שרית רוזנבלום ב-Ynet.
"אחד הדברים שהתחדדו באירוע של 7 באוקטובר הוא שאנחנו צריכים להתכונן גם לתרחישים שבהם יש קושי של שעות ארוכות בפינוי פצועים לבתי החולים הגדולים", אמרה ד"ר הגר מזרחי, ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות. "כדי לעמוד במשימה הזו, הבנו שצריך לחזק את בתי חולים שנמצאים בקו החזית, ולתת להם כלים למענה בשעת חירום בתחומים כמו פגיעות ראש דחופות, למשל דימום תוך-מוחי, שמחייב שחרור דחוף של הלחץ בגולגולת, או לחלופין פגיעה בבית החזה שמצריכה פתיחה של החזה לצורך הצלת חיים.
"חייל שייפצע ויגיע לבית חולים זיו עם טראומה של הראש יקבל מענה רפואי מיידי ומהיר לפציעה שממנה הוא סובל, עד שיוחלט אם להעביר אותו למרכז אחר או להשאיר אותו שם. המטרה היא להרחיב את המענה החירומי בתוך בתי החולים שנמצאים בקווי העימות, כדי למנוע מצב שבו אזרחים וחיילים יאבדו את חייהם על רקע מחסור בשירותים רפואיים כאלה".
חוזר של חטיבת הרפואה משנת 2019 קובע כי כדי להיחשב למרכז על-אזורי, צריך בית חולים לטפל בלפחות 2,000 פצועים בשנה, בהם לפחות 300 פצועים קשים. המשרד גם מחייב את מרכזי-העל לעמוד בקריטריונים שונים, בהם תשתיות וכוח אדם רפואי וסיעודי וכן שירותים נלווים, כגון שירותי הדמיה הזמינים סביב השעון.
מרכזי העל הגדולים נקראים לסייע להקמת יחידה נוירוכירורגית בשני בתי החולים. "אם מרכז-על שנמצא במרכז הארץ יוכל לשתף פעולה בהקמת יחידה נוירוכירורגית עם בתי החולים הקטנים, ניתן יהיה לתת בהם מענה יחסית מהיר כבר לאירוע הנוכחי, בסטנדרט מקצועי גבוה", אומרת ד"ר מזרחי. "יש צורך בהכשרה של רופאים ואחיות וברכש ציוד ניתוחי דחוף. אנחנו שוקדים על תכנית כזו, ונפעל מהר ככל שנוכל כדי לקדם את הנושא, כולל מתן סיוע כלכלי".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
