סוכרת סוג 2

רמות חומצה אורית בפלזמה והמודינמיקה כלייתית במטופלים עם סוכרת סוג 2

חוקרים סבורים כי רמת החומצה האורית בפלזמה קשורה למאפיינים המודינמיים כלייתיים

01.05.2020, 14:57
פלסמה, דם (צילום: אילוסטרציה)

ידוע כי ריכוזים גבוהים של חומצה אורית בפלזמה קשורים לנוכחות של מחלת כליה כרונית במטופלים עם סוכרת מסוג 2. עם זאת, המנגנון האחראי לכך אינו ברור לחלוטין עד היום. החוקרים בדקו את הקשר בין רמות של חומצה אורית בפלזמה לבין ההמודינמיקה הכלייתית במטופלים עם סוכרת סוג 2 שאין להם מחלה כלייתית נראית לעין.

החוקרים הכלילו 88 גברים ונשים לבנים עם סוכרת מסוג 2 (גיל ממוצע 64 (סטיית תקן 58-68) שנים, מדד מסת גוף 30.9 (סטיית תקן 28.3-33.6) ק"ג/מטר רבוע, המוגלובין מסוכרר 7.1 (סטיית תקן 66.8-7.6) %). החוקרים מדדו את רמות החומצה האורית בפלזמה וההפרשה היחסית שלה בכליה. בנוסף, העריכו את קצב הסינון הכלייתי באמצעות בדיקת פינוי אינולין ואת זרם הפלזמה האפקטיבי בכליה באמצעות בדיקת פינוי PAHי(para-amino hippuric acid). כמו כן, חישבו החוקרים את התנגודת האפקטיבית בכלי הדם בכליה. החוקרים אמדו גם את התנגודת בעורקיקים המזינים והמוציאים (Afferent ו-efferent) ואת הלחץ ההידרוסטטי בפקעית. לבסוף, ניסו החוקרים לאפיין את מערכת היחסים בין רמות החומצה האורית בפלזמה, ההפרשה היחסית שלה והמאפיינים ההמודינמיים התוך כלייתיים, באמצעות אנליזות רגרסיה לינאריות רבות משתנים.

החוקרים מצאו כי ריכוזי החומצה האורית בפלזמה היו בטווח העליון של הנורמה ברוב הנבדקים: בממוצע 342 (עם סטיית תקן של 68) מיקרומול/ליטר או בממוצע 5.7 (עם סטיית תקן של 1.1) מ"ג/ד"ל. באנליזות רבות משתנים נמצא, כי ריכוזי החומצה האורית בפלזמה היו ביחס הפוך לקצב הסינון הכלייתי (r = −0.471, P = 0.001), זרם הפלזמה הכלייתי האפקטיבי (r = −0.436, P = 0.003) וללחץ ההידרוסטטי בפקעית (r = −0.427, P = 0.003). מנגד, ריכוזי החומצה האורית בפלזמה היו ביחס ישר לתנגודת האפקטיבית בכלי הדם בכליה (r = 0.474, P = 0.001), אך לא לתנגודת בעורקיק המוציא בפקעית. בנוסף, נמצא כי ההפרשה היחסית של החומצה האורית אינה קשורה להמודינמיקה הכלייתית.

החוקרים הגיעו למסקנה כי החומצה האורית בפלזמה נמצאת ביחס הפוך לקצב הסינון הכלייתי ולזרם הפלזמה הכלייתי האפקטיבי. מנגד, נמצא כי החומצה האורית הינה ביחס ישר לתנגודת האפקטיבית בכלי הדם בכליה במטופלים עם סוכרת סוג 2, שאין להם פגיעה כלייתית נראית לעין. החוקרים משערים כי עלייה בתנגודת האפקטיבית בכלי הדם בכליה כאשר ישנן רמות גבוהות של חומצה אורית בפלזמה, יכולה להיות קשורה לעלייה בטונוס העורקיק המזין, מה שעלול לסכן את הכליה בפגיעה איסכמית.

מקור: 

Suijk, D. LS. Et al. (2019). Nephrology; 25 (4); 290-297. https://doi.org/10.1111/nep.13645

נושאים קשורים:  סוכרת סוג 2,  פגיעה כלייתית בסוכרת,  קצב סינון כלייתי,  חומצה אורית,  מחקרים
תגובות